טופז נ' סף דור בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 16,738 ₪ שעניינה אי תשלום מלוא התמורה המגיעה לתובע מאת הנתבעת בגין שירותי ייעוץ בתחום התקינה.

טענות התובע

התובע הינו בעל עסק הנותן שירותי ייעוץ בתחום התקינה. על-פי הנטען בתביעה, הנתבעת אשר עיסוקה בייצור ושיווק דלתות, הזמינה את שירותיו של התובע למתן ליווי לקבלת תו תקן ישראלי לדלתות שהיא מייצרת.

ביום 26.09.2011 הגיש התובע לנתבעת הצעת מחיר (נספח א' לכתב התביעה) אשר נתקבלה ע"י האחרונה, וביום 04.10.2011 נערכה בין הצדדים הזמנת רכש (נספח ב' לכתב התביעה), ולפיה התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 18,000 ₪ + מע"מ עבור שירותיו להשגת תו תקן לדלתות הנתבעת.

אף שהתובע מילא את התחייבויותיו ע"פ ההסכם וסיפק לנתבעת את השירות המוזמן לפי שביעות רצונה, נמנעה הנתבעת מלשלם לתובע את מלוא התמורה המגיעה לו בגין שירותיו ונותרה חייבת לו סך של 10,621 ₪.

כל פניותיו של התובע אל הנתבעת בדרישה כי תפרע את חובה כלפיו, לא נענו.

בהתייחס לטענת הנתבעת, כי התמורה המלאה לא שולמה לתובע משום שלא הושג תו תקן במועד המוסכם עפ"י חוזה ההתקשרות, טוען התובע כי אי השגת תו התקן נעוץ בנתבעת אשר כשלה בייצור הדלתות עקב אי עמידתה בדרישות מכון התקנים הישראלי. לטענתו, ייצור הדלתות הינו באחריותה המלאה של הנתבעת, וכי נפל פגם בייצור הדלתות, כך שהחיפוי שהתקינה הנתבעת בדלתות מסוג MDF לא התאים לעמידה ברטיבות המים.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, כי במחצית השנייה של שנת 2011 היא ביקשה להזמין את שירותיו של מומחה לקבלת תו תקן מאת מכון התקנים הישראלי עבור דלתות שהיא ייצרה. הנתבעת קיבלה הצעות מחיר ממספר מומחים בתחום זה, לרבות מאת התובע שהציג עצמו בפניה כבעל ידע וניסיון בנוגע לאופן ייצור הדלתות, לרבות הנהלים וההליכים הנדרשים ע"י מכון התקנים לאישור דלתות ומתן תקינה. עוד התחייב התובע בפניה להשיג את תו התקן ממכון התקנים הישראלי בתוך 3 חודשים, לכל היותר, זאת לאחר שערך התובע סיור במפעל והתוודע מקרוב לתהליך הייצור והחומרים.

בהסתמך על מצג התובע והתחייבותו להשגת תו תקן בתוך 3 חודשים כאמור, הסכימה הנתבעת להתקשר עם התובע בהסכם להזמנת שירותיו להשגת אישור התקינה. הנתבעת התנתה את ההתקשרות עם התובע בהתחייבותו זו ואף הוסכם בין הצדדים במפורש, כי במידה לא יתקבל תו תקן בתוך 3 חודשים ממועד ההתקשרות, יופחת מדי חודש ממחיר ההתקשרות עם התובע סך של 1,000 ₪ + מע"מ באופן מצטבר. ביום 04.10.11 נערכה ע"י הנתבעת הזמנת רכש ובה הועלו על הכתב תנאי ההתקשרות בין הצדדים, ובכלל זה התנאי האמור בדבר מועד השגת תו התקן והסנקציה בצדו.

לטענת הנתבעת, התובע היפר את התחייבותו עפ"י ההסכם, פעל באופן רשלני ובלתי מקצועי והשיג את תו התקן רק בחודש אוקטובר 2012, היינו כעבור 13 חודשים ממועד ההתקשרות, ובאיחור של 10 חודשים מהמועד המקורי המוסכם. לאור זאת, הייתה הנתבעת זכאית לקזז ממחיר ההתקשרות המוסכם סך של 10,000 ₪ + מע"מ. עוד נטען כי עקב האיחור בהשגת התקינה נגרמו לנתבעת נזקים כבדים בדמות ביטול הזמנות ועסקאות עם קבלנים.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובע דורש תמורה כספית בגין עבודות נוספות, אף שהסכם ההתקשרות בין הצדדים היה פאושלי והתמורה המוסכמת הייתה להשגת התקינה לכל הדלתות ללא קשר לכמות העבודה.

הנתבעת דוחה, מכל וכל, את טענת התובע אודות קיומם של ליקויים בייצור הדלתות, וטוענת כי עפ"י תנאי הסכם, האחריות לאי ההתאמה בדלתות מוטלת על שכמו של התובע.

דיון ומסקנות

בדיון שהתקיים בפניי הופיע התובע ונציג מטעם הנתבעת, מר נמרוד דרורי, אשר חזרו על גרסאותיהם שבכתבי הטענות.

אחר שקילת העדויות ובחינת הראיות שהונחו בפניי, אני מחליטה לקבל את התביעה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן:

אין חולק, כי הצדדים התקשרו בהסכם עבודה, לפיו שכרה הנתבעת את שירותיו של התובע לקבלת תו תקן ישראלי מאת מכון התקנים הישראלי לייצור הדלתות במפעלה. בטרם ההתקשרות פנתה הנתבעת אל התובע לקבלת הצעת מחיר לביצוע ליווי לנתבעת עד לקבלת תו תקן לדלתות סובבות תוצרת מפעלה של הנתבעת. הצעת מחיר הועברה לנתבעת ע"י התובע ביום 26.09.2011 והכילה תכנית עבודה מפורטת, וכן הערכה של התובע באשר למשך הזמן הדרוש להשגת תו התקן. עיון בתכתובות דוא"ל שהחליפו הצדדים ביניהם בטרם ההתקשרות (נספח 3 לכתב ההגנה) מעלה, כי הנתבעת חזרה בפני התובע על הדרישה לקבל את התקינה למפעל בתוך 3 חודשים, כתנאי בל יעבור לכריתת חוזה ההתקשרות עמו. עוד הבהירה הנתבעת, כי אי השגת תו התקן בתוך 3 חודשים יגרור סנקציה בדמות של הפחתה מן התמורה החוזית המוסכמת. ללמדך, כי קביעת מועד אחרון להשגת תו התקן היה תנאי מהותי להתקשרות בין הצדדים, שהפרתו תגרור אחריה הטלת סנקציה של קיזוז ממחיר העסקה.

ביום 04.10.11 ערכה הנתבעת הזמנת רכש (נספח 4 לכתב ההגנה), לפיה היא שכרה את שירותיו של התובע להשגת תקינה בתו תקן ישראלי לדלתות פנים מייצור מפעלה של הנתבעת בתמורה לתשלום סך של 18,000 ₪ + מע"מ. בהזמנה נכתב, בין היתר, כי : "יעוץ בתחום התקינה הכנה וליויי של המפעל עד קבלת תו תקן לדלתות פנים לפי תקן 23/1 בהתאם להצעת מחיר מתאריך 26/9/22 והנספחים המצורפים, סוכם על סכום של 18,000 ₪ לקבלת תקן עד לתאריך 31/12/11, מתאריך זה והלאה יופחת מהסכום הנקום [צ.ל. הנקוב – ש.נ.] 1,000 ₪ מדי חודש".

מעיון בהזמנת הרכש עולה, כי נקבע מועד אחרון להשגת תו התקן עד ולא יאוחר מיום 31.12.11, וכי אי עמידה בתנאי זה תגורר אחריה הפחתה מהתמורה המוסכמת סך של 1,000 ₪ בגין כל חודש איחור במצטבר. בהקשר זה יצוין, כי התובע לא חלק על תנאי ההתקשרות הקבועים בהזמנת הרכש.